חרטות לפני המוות !
על מה אנשים מתחרטים שלא עשו בחיים?

חרטות לפני המוות נבדקו על ידי אחות אוסטרלית
בשם ברוני וור, היא טיפלה במשך שנים רבות בחולים סופניים
אשר החליטו לבלות את אחרית הזמן שנותר להם בביתם.
בשבועות האחרונים לחייהם, היא ניהלה איתם שיחות רבות על השאלות:
מה הם היו עושים אחרת? על מה הם מצטערים?
היו חמישה תשובות שחזרו על עצמן שוב ושוב, כשבראש הרשימה:
"הלוואי שלא הייתי עובד כל כך קשה" ו-"הלוואי והייתי נאמן לעצמי וחי את החיים כפי שאני רוצה,
לא כפי שאנשים אחרים ציפו ממני לחיות אותם".
ברוני כתבה בלוג בנושא Inspiration and Chai
ולאחר מכן גם הוציאה ספר The Top Five Regrets of the Dying.

בספרה, ברוני מדברת על מגוון רחב של רגשות איתם המטופלים נאלצו להתמודד.
בעיקר עם המון פחד, הכחשה וחרטה.
עם זאת, מתוך הרגשות הללו המטופלים חוו צמיחה וחל שינוי בהתבוננות
הפנימית שלהם על החיים, כך שבסופו של דבר נוצר תהליך של השלמה וכולם הגיעו לשלווה.
על מי שרוצה להצליח בחיים, להשיג חיים טובים ומאושרים
חייב לעבור התפתחות אישית והנושא הזה של מה חשוב בחיים הוא חובה!
אז איך אנחנו יכולים ללמוד מהתובנות שלהם?

הנה חמשת חרטות לפני המוות הנפוצות ביותר:


1. הלוואי והיה לי את האומץ להיות נאמן לעצמי, ולא לציפיות של אחרים ממני

"בין כל חרטות לפני המוות זו החרטה הנפוצה ביותר. כשאנשים מבינים שחייהם עומדים להסתיים ומתבוננים אחורה בבהירות,
קל להם לראות כמה חלומות הם לא מימשו.
רובם לא חתרו להגשים אפילו חצי מהחלומות שלהם, ונאלצים למות כשהם מבינים
שהסיבה היא ההחלטות שקיבלו או לא קיבלו.
לא רבים מבינים איזה חופש נותנת לנו הבריאות, וכשהם מבינים זה כבר מאוחר מדי".

2. הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה
"האמירה הזו הגיעה מכל אחד מהגברים בהם טיפלתי.
הם פספסו את הנעורים של הילדים שלהם ואת זמן האיכות עם בת הזוג,
והתחרטו שבזבזו כל כך הרבה מחייהם על פרנסה וקריירה.
היו גם נשים שהתחרטו על כך, אבל רוב הנשים בהן טיפלתי לא היו המפרנסות העיקריות בבית".

3. הלוואי והיה לי את האומץ לבטא את הרגשות שלי
"אנשים רבים הדחיקו את הרגשות שלהם בשביל לחיות בשלום עם אחרים. כתוצאה מכך,
הם נאלצו להתפשר על חיים בינוניים ולא זכו להיות כל מה שהם יכלו להיות.
הרבה מהם חלו כתוצאה מהמרירות והטינה שהם פיתחו בשל כך".

4. הלוואי והייתי נשאר בקשר עם החברים שלי
"רבים מהם לא הבינו את היתרונות של שמירה על קשר עם חברים
ותיקים עד לשבועות האחרונים של חייהם,
ואז לא תמיד יכלו לחדש את הקשרים הללו. הם היו כל כך מרוכזים בחייהם שלהם,
עד שהם נתנו לחברויות ישנות וחזקות להתאדות לאורך השנים.
כולם מתגעגעים לחברים שלהם כשהם עומדים למות".

5. הלוואי והייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר
"הופתעתי ממספר האנשים שציינו את החרטה הזו. הרבה מהם לא הבינו
עד מותם שאושר הוא בחירה. הם היו תקועים בהרגלים ישנים ופחדו משינוי,
וזה גרם להם להעמיד פנים בפני הסביבה ובפני עצמם שהם היו מסופקים,
כשלמעשה בתוך תוכם הם רצו לצחוק מהלב ולהכניס לחייהם קצת רוח שטות.
הדבר הזה השפיע על מצבם הנפשי, וגם הבריאותי".

סיכום ומסקנה חרטות לפני המוות

מחקרים מראים שבטווח הארוך חרטות לפני המוות של חוסר העשייה (משהו שלא עשינו והיינו שמחים לעשות)
גדולה הרבה יותר מהחרטה על עשייה (משהו שעשינו והיינו מעדיפים שלא לעשות).
הדברים שאנשים מתחרטים עליהם יותר מכל הם הדברים שאנו רואים בהם הזדמנות גדולה.
במקום הראשון זוהי הזדמנות להשכלה ולעבודה שיתנו הרגשה של מימוש עצמי.
כמו להקים עסק של כסף באינטרנט בתחום אותו אתם אוהבים או עבודה מהבית
לאחר מכן לפי סדר יורד של עוצמת החרטה: יחסים רומנטיים, הורות, פיתוח עצמי וניצול פנאי.
בתקופה שבה אנו חיים, יש לנו הרבה יותר הזדמנויות לממש
ואפשרויות לפעול מאשר מה שהיה לנו בעבר, עם זאת, ככל שחופש הבחירה שלנו גדל,
כך גם הפחד שלנו גדל-הפחד מלפעול ולטעות,
הפחד מלקחת סיכונים וללכת בדרך שונה מהתכתיבים של החברה,
הפחד מלהיות מאושרים.
הפחדים הללו הם אלה שבאופן אירוני מונעים מאיתנו לפעול ולהגשים את החלומות שלנו.
אל תפספסו הזדמנויות להיות מאושרים ולהגשים את עצמכם
כי החרטה על חוסר הפעולה היא החרטה הגדולה ביותר.