דיור בר השגה? בלוף זה לא יקרה
מחירי הנדל"ן הם הנושא החם ביותר המדובר בשנים האחרונות,
אשר נבחן מהיבטים רבים, אך נותר ללא מענה.
ממשלות ספגו אצבע מאשימה, שרי אוצר יצאו בקול צעקה והציעו פתרונות שלא זכו לעמוד במבחן המציאות,
עיריות ניסו להקל ולמהר במתן אישורי בניה, וזוגות צעירים נותרו לגור בחדרי ילדותם
בבית ההורים ללא אופק לדירה משלהם יום אחד.
בעוד שניתן לנתח את הסיבות לעליית מחירי הדיור מכל זווית כלכלית אפשרית,
התשובה היא דווקא מאוד פשוטה וכוללת מרכיב כלכלי לצד מרכיב פילוסופי.
המרכיב הכלכלי הוא החוק הבסיסי ביותר בכלכלה: היצע וביקוש.
האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה גידול טבעי בן 2% בשנה כאשר קצת הבניה הוא נמוך.
הסיבה העיקרית לקצב הבניה הנמוך היא אינה ביורוקרטיה אלא בעיקר היצע נמוך של קרקעות
מה שמזניק את מחירן ומייצר כדור שלג. והמרכיב הפילוסופי: קנה קרקעות כי אלוהים לא מייצר עוד.
בארץ ובעולם קרקעות הם המשאב היחיד שלא ניתן יהיה לקבל מעבר לקיים,
מה שהופך את מחירן למחיר שלא יסולא בפז.
דיור בר השגה זה בלוף
וכיצד ההבנה הזאת עוזרת לזוגות הצעירים המצטופפים במיטות הנוער בבית ההורים?
או לאלה שמשלמים דמי שכירות בלתי סבירים בעליל בעבור הזכות לפרטיות בקופסת שימורים?
ההבנה העיקרית היא שכפי הנראה דבר לא ישתנה.
מס ירד ומס יעלה, תכנית כלכלית אחת תציע הטבה מסוימת ואחרת תגזול אותה,
השורה התחתונה: אתם ברשות עצמכם. ככה זה עולה
ואם אתם חפצים בדירה משלכם כדאי שתצאו מהתחשיב המייגע של סכום משכורותיכם,
תכנית החיסכון המתכלה מהחתונה, ועל כמה ילדים נצטרך לוותר בכדי לשלם משכנתא אימתנית.
הפתרון נמצא מחוץ לקופסא, ביזמות, באומץ ובדרך להגיע לעצמאות פיננסית ובטחון כלכלי מלא.
הדרך לעשות את זה לעולם לא תהיה בעבודה כשכיר בה התאגיד גוזר את הקופון
על היכולות האישיות והעבודה הקשה של העובד. יש צורך לצאת לדרך עצמאית,
ולשם כך הכלי החשוב ביותר שניתן לגייס הוא האינטרנט.
העולם הגלובאלי שנוצר באמצעות הרשת מבטיח הגעה לכל מקום
ולכל אחד ואפשרויות בלתי מוגבלות לרווח כלכלי ללא סיכונים תוך מקסום הכישורים האישיים ותרגומם לכסף.
