יש משל ידוע עם מסקנה מאוד שגויה אשר מאוד מבליט את השקרים שכולם מספרים לנו
מגיל קטן, שכסף לא חשוב בחיים, שחשובה רק האהבה והרוחניות ושלהיות עני וצנוע זו גאווה.
כמובן שאושר חשוב יותר מכסף, אך המציאות היא שעם דאגות כלכליות מרובות, כמעט בלתי אפשרי להיות מאושר.
כן צריך לפחות סכום מסוים של כסף שיספיק לנו לחיות טוב כדי שלא נהיה מודאגים ונוכל להיות מאושרים.
אז מי משקר לנו ולמה?
קודם הרשו לי לספר לכם אודות המשל: סיפור הדייג והמיליונר
פעם היה דייג אשר היה דג דגים מידי יום וכמו כל הדייגים האחרים
הוא היה מביא את חלקם למשפחתו למאכל וחלקם היה מוכר לחנויות ועסקים
אשר היו לאחר מכן מוכרים את הדגים שלו ללקוחות.
יום אחד אדם מיליונר ומאוד מצליח אשר הלך לו בחוף הים ראה את הדייג.
הוא ראה שהדייג נמצא לבדו בחוף והוא דג עם חכה אחת, ממתין בסבלנות עד שיצליח לדוג דג.
אז אמר לו המיליונר: "במקום לדוג עם חכה אחת, אתה יכול לדוג עם שתי חכות במקביל
כך תוכל לתפוס כפול דגים." -"בשביל מה?" שאל הדייג.
"לאחר מכן יהיה לך יותר כסף ואז תוכל לקנות עוד חכות ולדוג פי 4 יותר דגים בו זמנית".
"בשביל מה?" שאל הדייג.
"ככל שיעבור הזמן אתה תצבור יותר כסף, עם הכסף הזה תוכל לרכוש כלי שיט
עם ציוד תפיסת דגים מתקדם ויחד עם רשת מיוחדת לתפוס כמות עוד יותר גדולה של דגים
באופן אוטומטי, בפחות זמן עבודה ויותר נוחות."
"אוקיי.. נו... ומה אחר כך?"
"לאחר מכן תקנה אנייה ותשכור לך עובדים ומפעל שלם ואז במקום להתאמץ
תוכל לשבת במשרד ממוזג או בבית, לנהל את העסק מלמעלה."
"נו בשביל מה?"
"יהיה לך יותר חופש וזמן פנוי לעשות מה שאתה אוהב."
"נו ומה נראה לך שאני עושה עכשיו?"
סוף המשל!
הסיפור הוא כמובן אינו סיפור אמיתי ולכן הוא משל
אם הוא היה אמיתי אז הדייג כנראה אדם בעל ערך עצמי מאוד נמוך אשר לא מאמין בעצמו
ביכולות שלו להצליח בחיים. הרי במציאות, רוב האנשים עובדים שעות רבות ולא מצליחים
לחסוך כסף, וכך ככל הנראה גם הדייג. בטוח שעבודה בחוץ בכל מזג אוויר למשך שעות רבות
היא לא משהו שהדייג קורא רק תחביב, אלא אם זה היה רק בסופי שבוע לזמן מועט
אך זה לא, לפי הסיפור זו הפרנסה שלו.
כל אחד היה רוצה עתיד כלכלי בטוח יותר לו, לאשתו וילדיו ולא רק סתם לעבוד בלדוג כל היום.
אז אם מוסר ההשכל של הסיפור אינו נכון ואינו מתאר את המציאות האמיתית,
מדוע הוא כה פופולרי ומדוע אנשים מזדהים איתו?
כי הסיפור נותן להם את האישור לא לעשות שום דבר עם עצמם,
לא להאמין בעצמם. להישאר באיזור הנוחות שלהם.
להשלים עם מה שיש להם כבר עכשיו.
זה בסדר להסתפק במה שיש ולא לרדוף אחרי הכסף,
מצד שני להישאר במקום ולא להתקדם בכלל זה מסוכן ועלול להוביל לאבדון כלכלי.
אז לגבי מי משקר לנו עם כל המשפטים של להסתפק במועט "עני וטוב לו - עשיר ורע לו"
יכולים להיות מספר גורמים:
1. בני אדם ממוצעים אשר מחפשים סיבות מדוע הם חייבים להישאר
איפה שהם ולא לצאת מאיזור הנוחות ולהגיע להישגים בחיים.
2. כל מי שנמצא בשלטון וכל טייקון בעל חברות, תאגידים וכל מיני מושכים בחוטים אחרים,
אשר מעוניינים להמשיך לשלוט ולכן לא מעוניינים שלאזרחים תהיה חשיבה ביקורתית,
לא מעוניינים שאנשים יקימו עסקים ויתחרו בחברות הגדולות והמצליחות שלהם.
חשוב להם שהאזרחים ישארו חלק מהמערכת שנבנתה עבורם.
יעשו גן, צבא, לימודים, ילכו לעבוד אצלם וישרתו את התאגידים הגדולים.
לא יהיה להם הרבה זמן ביום לחשוב חשיבה ביקורתית.
אם הסיפור הזה של הדייג היה אמיתי, הייתי מרחם עליו.
ומה אתכם, מה אתם חושבים על הדייג?
האם אתם עדיין לטובתו כמו שהייתם כששמעתם את הסיפור הזה כשהייתם קטנים?